פסק-דין בתיק עפ"א 12570-07-12

1.         המערערים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו (כב' השופטת אוסי - שרעבי) בתיק 02/11/0003393.

2.         על פי כתב האישום עסקו הנאשמים  בעסק של מועדון הכולל השמעת מוזיקה וריקודים, מזנון והגשת משקאות משכרים הידוע גם בשם "המימד החמישי" (להלן: "העסק") אשר פעל ברחוב גני התערוכה הישנים מס' 16 בתחום עיריית תל אביב יפו.

            עסק הטעון רישיון לפי חוק רישוי עסקים תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק").

            ביום 19/11/08 בתיק פלילי 02080006194 נתן בית משפט צו להפסקת העיסוק בעסק תוך שהוא מצווה על הנאשמים ועל כל אדם אחר לסגור את המקום ולהימנע מלהשתמש בו לעסק.

נקבע כי אותם צווים ייכנסו לתוקף ביום 4/1/09. במסגרת עפ"א 080242/08 ו- 008003/09 האריך בית משפט את מועד כניסתו של הצו לתוקף עד ליום 5/2/09 וביום 16/2/09 ניתן היתר זמני עד ליום 30/4/09.

בימים 18/11/10 ו- 3/12/10 נמצא העסק פועל והנאשמים עסקו בעסק, זאת כאשר טרם ניתן רישיון לעסק.

על כן הואשמו בעבירה של אי קיום צו בית משפט (לנאשם 2 בלבד) וכן בעיסוק בעסק טעון רישוי לפי החוק ללא רישיון - עבירה לפי סעיפים 4 ו-1 4 לחוק.

3.         ביום 27/12/11 התקיים דיון בבית המשפט לעניינים מקומיים. באותו דיון התייצב עו"ד גרינברג אשר הגיש יפוי כח מטעם הנאשם 2 הכולל הרשאה להודות או לכפור וב"כ הצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון ולפיו הנאשמים יורשעו והטיעונים לעונש יידחו לחודש פברואר 2012. (תיק בית משפט קמא מצוי בפני ומצויים בו  שני ייפוי כח. כל נאשם נתן יפוי כח לעורכי הדין).

4.         בהכרעת הדין מיום 27/12/11 נקבע:

"בהתאם להודיית הנאשמים בפני באמצעות בא כוחם, אני מרשיעה אותם בכך שבמקום ובמועד המפורטים בכתב האישום ניהלו עסק כמתואר בכתב האישום, והעסק טעון רישוי על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק"). הנאשמים פעלו בעסק ללא רישיון כדין, ובכך עברו עבירה סעיפים 4 ו-14 לחוק.

בנוסף, ציווה בית המשפט על הנאשמים להפסיק את העיסוק בעסק החל ביום 4.1.09 כשהצו הוארך עד ליום 5.2.09 וביום 16.2.09 ניתן היתר זמני עד ליום 30.4.09. הנאשמים לא קיימו את הצו, בכך שביום 18.11.10 עסק בעסק כשהוא פתוח ופעיל. בכך עברה עבירה על סעיף 18 לחוק".

5.         ביום 24/4/12 נשמעו הטיעונים לעונש וזאת בנוכחות הנאשם 2 וב"כ שני הנאשמים, עו"ד ברנר.

בגזר הדין אשר ניתן ביום 22/5/12 ציינה כב' השופטת, כי מדובר בעבירה של אי קיום צו בית משפט - עבירה חמורה החותרת תחת אושיות שלטון החוק.

בפסיקת בתי המשפט נקבעה ענישה מחמירה בגין עבירה זו הכוללת אף מאסר בפועל או מותנה בשים לב לנסיבות כל מקרה ומקרה.

עסקינן בעסק בשטח 354 מ"ר כאשר הצו השיפוטי מופר במשך כשלוש שנים. מדובר בעסק הטעון פיקוח של הרשויות לצורך הבטחת שלום הציבור ובטחונו.

לעסק ניתן סירוב מטעם המשטרה - סירוב מהותי לאופי העסק ובשים לב לשטחו. טענות הנאשם בנוגע לסירוב המשטרה (כגון טענות שהסירוב נובע משיקולים זרים) הן לא טענות שבית משפט לעניינים מקומיים בוחן אותן לגופן וככל שהנאשמים סבורים, כי קיים פגם בהפעלת שיקול הדעת של הרשות המנהלית, יש לנקוט בהליך מתאים אך לא בבית משפט לעניינים מקומיים.

צוין, כי גם אם לעסק היה רישיון בעבר במשך שנים רבות, הרי שלגבי הבקשה לרישיון מחודש פברואר 2009 אין חולק על כך שלא ניתן רישיון למעט תקופה של כחודשיים וחצי שבמסגרתה ניתן היתר זמני לעסק.

כב' השופטת שקלה את חומרת העבירות, מישכן, סטטוס הרישוי, היקף העסק ומהותו, מול הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, ניסיונם להשיג רישיון והעובדה שסגרו את העסק, והשיתה קנס על סך 7,500 ש"ח לנאשמת 1 וקנס על סך 17,000 ש"ח לנאשם 2 שהורשע גם באי קיום הצו השיפוטי.

נקבע כי הקנסות ישולמו בשמונה תשלומים. כמו כן חויבו הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ולא הוטל מאסר מותנה בגין עבירת אי קיום הצו השיפוטי.